גם כאשר הלקוח משלם בזמן, ייתכן שההמתנה עולה לעסק שלך הרבה יותר ממה שנראה לעין.
לקוחות רבים, ובעיקר חברות גדולות, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים, עובדים בתנאי תשלום של שוטף + 60, שוטף + 90 ולעיתים אף מעבר לכך. מבחינתם מדובר בשגרת עבודה מקובלת, אך עבור העסק שממתין לתשלום, המשמעות היא שכסף שכבר הרוויח עדיין אינו זמין לשימוש. בזמן שהחשבונית ממתינה לפירעון, העסק ממשיך לשלם משכורות, ספקים, מיסים, שכירות והוצאות תפעול שוטפות. לכן, חשוב לבחון לא רק את מועד קבלת התשלום, אלא גם את העלות הכלכלית של ההמתנה.
העלות הגלויה הינה ההוצאות שקל לזהות
כאשר הכסף עדיין לא נכנס לחשבון, עסקים רבים נאלצים להיעזר במקורות מימון חלופיים כדי להמשיך בפעילות השוטפת. העלויות הללו נראות לעין וקל יחסית לחשב אותן.
בין העלויות הנפוצות ניתן למצוא:
- ריבית על מסגרת אשראי בנקאית.
- הלוואות קצרות מועד לגישור על פערי תזרים.
- עמלות שונות הכרוכות במימון.
- חריגה ממסגרת האשראי ועלויות נלוות.
אלו הן עלויות מוחשיות, המופיעות בדפי החשבון או בהסכמי המימון, ולכן בעלי עסקים רבים מודעים להן.
העלות הסמויה היא זו שלרוב אינה מופיעה בדוחות
מעבר לעלויות המימון הישירות, קיימות עלויות נוספות שאינן מופיעות בשום שורת הוצאה, אך עשויות להיות משמעותיות הרבה יותר.
הפסד הנחות מספקים – ספקים רבים מציעים הנחות עבור תשלום מוקדם. כאשר אין לעסק מספיק מזומן זמין, הוא נאלץ לוותר על ההנחה. לדוגמה, הנחה של 2% על רכישה בהיקף של 200,000 ₪ שווה 4,000 ₪. מדובר בחיסכון שהיה יכול להישאר בקופת העסק.
ויתור על הזדמנויות עסקיות – לעיתים מגיעה הזדמנות עסקית מצוינת כגון פרויקט חדש, רכישת מלאי במחיר אטרקטיבי או הרחבת הפעילות. אולם ללא תזרים פנוי, העסק נאלץ לוותר על ההזדמנות. העלות של ההחלטה הזו אינה מופיעה בדוחות הכספיים, אך היא עשויה להיות גבוהה מאוד לאורך זמן.
לחץ תזרימי – כאשר הכנסות משמעותיות מתעכבות, העסק ממשיך לעמוד בכל התחייבויותיו: תשלום משכורות, ספקים, מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי והוצאות נוספות. מצב כזה יוצר לחץ תזרימי מתמשך, שעלול להשפיע גם על קבלת ההחלטות העסקיות ועל יכולת התכנון קדימה.
זמן ניהולי יקר – במקום להתמקד בפיתוח העסק, בגיוס לקוחות חדשים או בהגדלת המכירות, בעלי עסקים מוצאים את עצמם עסוקים בניהול תזרים, בדחיית תשלומים ובהתמודדות עם מחסור במזומנים. גם לזמן הזה יש ערך כלכלי.
דוגמה מספרית
נניח שהעסק הוציא חשבונית על סך 150,000 ₪, שתשולם בעוד 90 יום.
במהלך שלושת החודשים הללו העסק ממשיך לשלם את כלל הוצאותיו השוטפות ולכן משתמש במסגרת האשראי הבנקאית. אם עלות המימון השנתית היא כ-10%, עלות המימון לתקופה של 90 יום עשויה להגיע לכ-3,700 ₪. במקביל, העסק לא הצליח לנצל הנחת ספק בשווי 3,000 ₪, ואף נאלץ לוותר על הזמנה חדשה שהייתה צפויה להניב רווח של כ-15,000 ₪, משום שלא היה בידיו מספיק הון חוזר לרכישת מלאי. במצב כזה, העלות הכוללת של ההמתנה כבר אינה מסתכמת רק בריבית על האשראי. היא כוללת גם הזדמנויות עסקיות שלא מומשו וחיסכון שהיה ניתן להשיג באמצעות ניהול תזרים יעיל יותר.
מתי דווקא כדאי להמתין?
חשוב להדגיש כי ניכיון חשבוניות אינו מתאים לכל עסקה ואינו הכרחי בכל מצב.
ייתכנו מקרים שבהם ההמתנה לתשלום היא הבחירה הנכונה, למשל כאשר:
- לעסק קיימות יתרות מזומנים מספקות.
- אין צורך במימון נוסף בתקופת ההמתנה.
- מסגרת האשראי כמעט ואינה מנוצלת.
- אין השקעות או רכישות דחופות המתוכננות בתקופה הקרובה.
- עלות הקדמת התשלום גבוהה מהתועלת הכלכלית שתפיק ממנה.
במקרים כאלה ייתכן שאין הצדקה כלכלית להקדים את קבלת הכסף.
איך יודעים מה נכון לעסק?
לפני שמקבלים החלטה, כדאי לשאול מספר שאלות פשוטות:
- האם העסק משתמש במסגרת האשראי בגלל תשלומים שטרם התקבלו?
- האם קיימות הנחות מספקים שהעסק מפסיד?
- האם יש הזדמנויות עסקיות שנדחות בשל מחסור בתזרים?
- האם הקדמת קבלת הכסף תאפשר להגדיל את הפעילות או לשפר את הרווחיות?
התשובות לשאלות הללו יסייעו להבין האם ההמתנה אכן משתלמת, או שמא כדאי לבחון פתרון מימוני שיאפשר לשחרר את הכסף מוקדם יותר.
לסיכום
המתנה של 90 יום לקבלת תשלום אינה בהכרח החלטה שגויה, אך חשוב להבין את המחיר הכלכלי שלה. לעיתים מדובר בעלות נמוכה שניתן לספוג, ולעיתים היא יוצרת פגיעה בתזרים, ברווחיות וביכולת של העסק לצמוח. ההחלטה הנכונה אינה אם להמתין או להקדים את התשלום בכל מחיר, אלא לבחון את העלות הכוללת של כל אחת מהאפשרויות.
בפיינסטר אנו מאמינים שגם לעסקים קטנים ובינוניים מגיעה גישה לפתרונות מימון מתקדמים. באמצעות ניכיון חשבוניות אנו מאפשרים לעסקים רבים להקדים את קבלת התשלום עבור חשבוניות שהנפיקו, גם כאשר פתרון כזה אינו ניתן להם במסגרת הבנק או אצל חלק מהגופים החוץ-בנקאיים. כך ניתן להפוך חשבוניות שטרם שולמו להון חוזר זמין, המסייע בניהול התזרים ובהמשך הצמיחה של העסק.